Текст и перевод песни שלמה יידוב - ימים לבנים

ימים לבנים

ימים לבנים, ארוכים, כמו בקיץ קרני החמה.
שלוות בדידות גדולה על מרחב הנהר.
חלונות פתוחים לרווחה אל תכלת דממה.
גשרים ישרים וגבוהים בין אתמול ומחר.

כל כך קל לשאת שתיקתכם, ימים לבנים וריקים
הן עיני למדו לחייך וחדלו משכבר
לזרז על לוח שעון את מרוץ הדקים.
ישרים וגבוהים הגשרים בין אתמול ומחר.

לבבי התרגל אל עצמו ומונה במתינות דפיקותיו.
ולמתק הקצב הרך מתפייס, מוותר ונרגע,
כתינוק מזמר שיר ערשו טרם סגור את עיניו,
עת האם הלאה פסקה מזמר ונרדמה.

White Days

White days, long, like the sun's rays in a cold summer.
A great serene solitude on the expanse of the river.
Windows open wide to the azure silence.
Straight and high bridges between yesterday and tomorrow.

So easy to bear your silence, white and empty days
For my eyes have learned to smile and have long since ceased
To hasten on the dial the race of the minutes.
The bridges between yesterday and tomorrow are straight and high.

My heart has grown used to itself and counts its beats steadily.
And to the sweetness of the gentle rhythm it becomes reconciled, yields, and is calmed,
Like a baby singing its cradle song before closing its eyes,
When the mother has stopped singing and fallen asleep.