Текст и перевод песни Shimon Buskila - זיכרונות מיותמים

זיכרונות מיותמים

זיכרונות מיותמים
של ימים מאושרים
רק נגעת בכוכב שלך
וכבר ברגע הוא כבה
מחשבות מפותלות
משאירות רק שאלות
אפלה גדולה אותך עטפה
ואין תשובה ואין תרופה

כל הימים הם רק ימים של חול
וגם לבכות אתה כבר לא יכול
איך עזב בבת אחת
החיוך את המבט
ונשארת פה לבד
והלילות עכשיו לילות מחנק
מעל הכל מתוח עצב דק
מסתובב בכל העיר
לא תמצא ולא תחזיר
את מה שאבד לעד

והראש כמו טיפש
מבקש ומתעקש
משקר לך מתוך שינה
ששום דבר לא השתנה
והדרך עוד פתוחה
העולם לטובתך
אבל כשהחלום נגמר
שוב לא נשאר מזה דבר

כל הימים הם רק ימים של חול
וגם לבכות אתה כבר לא יכול
איך עזב לבת אחת
ת'החיוך את המבט
ונשארת פה לבד
והלילות עכשיו לילות מחנק
מעל הכל מתוח עצב דק
מסתובב בכל העיר
לא תמצא ולא תחזיר
את מה שאבד לעד

כל הימים הם רק ימים של חול
וגם לבכות אתה כבר לא יכול
איך עזב לבת אחת
ת'החיוך את המבט
נשארת פה לבד
והלילות עכשיו לילות מחנק
מעל הכל מתוח עצב דק
מסתובב בכל העיר
לא תמצא ולא תחזיר
את מה שאבד לעד
את מה שאבד לעד
את מה שאבד לעד

Orphan Memories

Orphan memories
Of happy days
You barely touched your star
And it went off in an instant
Tangled thoughts
Leave only questions
Great darkness enveloped you
And there is no answer and no cure

Every day is like any other
And you can't even cry anymore
How did the smile
Suddenly leave your gaze
And you were left here alone
And the nights have become suffocating
A thin sadness hangs over everything
It wanders about the city
You will not find nor reclaim
That which has been lost forever

And your mind is like a fool
It seeks and persists
It lies to you in your sleep
That nothing has changed
And the path is still open
The world is in your favor
But when the dream is over
Nothing will be left of it

Every day is like any other
And you can't even cry anymore
How did the smile
Suddenly leave your gaze
And you were left here alone
And the nights have become suffocating
A thin sadness hangs over everything
It wanders about the city
You will not find nor reclaim
That which has been lost forever

Every day is like any other
And you can't even cry anymore
How did the smile
Suddenly leave your gaze
You were left here alone
And the nights have become suffocating
A thin sadness hangs over everything
It wanders about the city
You will not find nor reclaim
That which has been lost forever
That which has been lost forever
That which has been lost forever