עכשיו אני חוזר - שמעון בוסקילה перевод на немецкий

עכשיו אני חוזר

במכונית החדשה על שביל שרצתי בו יחף
שומע שיר ישן ברדיו, נוף ילדות שמתחלף
במדרכה ליד הבית אותם זקנים שותים קפה
מגלגלים להם סיגריה, עכשיו אני חוזר

על הספסל עם הגיטרה בו ישבתי עם חבר
שירים כתבנו כל הלילה, עדיף לשיר לא לדבר
רציתי לא לחזור הביתה, ידעתי שהבית ריק
אפילו שהמשכתי הלאה עכשיו אני חוזר

זה אני אותו הילד, היה לי טוב היה לי רע
על הפסים של הרכבת, עם המבט מלא תקווה
ואמא לא חוזרת, זה כואב וזה מוכר
כשהמתיקות חולפת, נשאר טעם מר

הילדים בתחנה תופסים עוד טרמפ להתרחק
מהפשטות המביכה הם עוד חולמים להתנתק
אני פורס את הידיים עם העבר להתחבק
עוצם פוקח ת'עיניים עכשיו אני חוזר

זה אני אותו הילד, היה לי טוב היה לי רע
על הפסים של הרכבת, עם המבט מלא תקווה
ואמא לא חוזרת, זה כואב וזה מוכר
כשהמתיקות חולפת, נשאר טעם מר

זה אני אותו הילד, היה לי טוב היה לי רע
על הפסים של הרכבת, עם המבט מלא תקווה
ואמא כבר לא חוזרת, זה כואב וזה מוכר
כשהמתיקות חולפת, נשאר טעם מר
טעם מר
טעם מר
טעם מר

Jetzt kehre ich zurück

Im neuen Auto auf dem Weg, auf dem ich barfuß rannte
Höre ein altes Lied im Radio, eine Kindheitslandschaft, die sich verändert
Auf dem Bürgersteig neben dem Haus trinken dieselben alten Männer Kaffee
Drehen sich eine Zigarette, jetzt kehre ich zurück

Auf der Bank mit der Gitarre, wo ich mit einem Freund saß
Lieder schrieben wir die ganze Nacht, besser singen als reden
Ich wollte nicht nach Hause zurückkehren, ich wusste, das Haus war leer
Auch wenn ich weiterzog, jetzt kehre ich zurück

Das bin ich, dasselbe Kind, es ging mir gut, es ging mir schlecht
Auf den Gleisen der Eisenbahn, mit einem Blick voller Hoffnung
Und Mama kehrt nicht zurück, das schmerzt und es ist vertraut
Wenn die Süße vergeht, bleibt ein bitterer Geschmack

Die Kinder am Bahnhof nehmen eine weitere Mitfahrgelegenheit, um wegzukommen
Von der peinlichen Einfachheit träumen sie noch immer davon, sich loszusagen
Ich breite meine Arme aus, um die Vergangenheit zu umarmen
Schließe und öffne die Augen, jetzt kehre ich zurück

Das bin ich, dasselbe Kind, es ging mir gut, es ging mir schlecht
Auf den Gleisen der Eisenbahn, mit einem Blick voller Hoffnung
Und Mama kehrt nicht zurück, das schmerzt und es ist vertraut
Wenn die Süße vergeht, bleibt ein bitterer Geschmack

Das bin ich, dasselbe Kind, es ging mir gut, es ging mir schlecht
Auf den Gleisen der Eisenbahn, mit einem Blick voller Hoffnung
Und Mama kehrt schon nicht mehr zurück, das schmerzt und es ist vertraut
Wenn die Süße vergeht, bleibt ein bitterer Geschmack
Bitterer Geschmack
Bitterer Geschmack
Bitterer Geschmack