Текст и перевод песни שרית חדד - הייתי בגן עדן

הייתי בגן עדן

ולי קראת פרח ועיניים
אני זוכרת הייתי נשמה
רק איתך מעל ריחפתי בשמיים
פתאום נפלתי לבד לאדמה
לא נותר דבר מלבד הגעגוע
הזמן עובר לאט לאט שעה, שבוע
כבר שנה כמעט והעולם רגוע
ורק קולי זועק עכשיו תגיד מדוע
הייתי בגן עדן
ועכשיו הלב פצוע
וזה סיפור כל כך ישן
וידוע
ולי קראת פרח ועיניים
אני זוכרת הייתי נשמה
רק איתך מעל ריחפתי בשמיים
פתאום נפלתי לבד לאדמה
החיים זרמו הכל היה קבוע
איך שרנו אז, בשני קולות בלי זעזוע
והיו לילות של צחוק ושעשוע
אבל עכשיו יש בקולי מיתר קרוע
הייתי בגן עדן
ועכשיו הלב פצוע
וזה סיפור כל כך ישן
וידוע
ולי קראת פרח ועיניים
אני זוכרת הייתי נשמה
רק איתך מעל ריחפתי בשמיים
פתאום נפלתי לבד לאדמה
ולי קראת פרח ועיניים
אני זוכרת הייתי נשמה
רק איתך מעל ריחפתי בשמיים
פתאום נפלתי לבד לאדמה
נשמה

J'étais au paradis

Tu m'appelais ma fleur, aux yeux si doux
Je me souviens, j'étais une âme
Avec toi seulement, je volais dans les cieux
Soudain, je suis tombée seule sur terre
Il ne reste plus rien, que le regret
Le temps passe lentement, heure par heure, semaine par semaine
Près d'un an s'est écoulé, et le monde est redevenu calme
Seule ma voix crie maintenant : dis-moi pourquoi
J'étais au paradis
Et maintenant, mon cœur est blessé
C'est une histoire si vieille
Et si connue
Tu m'appelais ma fleur, aux yeux si doux
Je me souviens, j'étais une âme
Avec toi seulement, je volais dans les cieux
Soudain, je suis tombée seule sur terre
La vie coulait, tout était immuable
Comment chantions-nous alors, à deux voix, sans heurt
Et il y avait des nuits de rires et de jeux
Mais maintenant, il y a dans ma voix une corde cassée
J'étais au paradis
Et maintenant, mon cœur est blessé
C'est une histoire si vieille
Et si connue
Tu m'appelais ma fleur, aux yeux si doux
Je me souviens, j'étais une âme
Avec toi seulement, je volais dans les cieux
Soudain, je suis tombée seule sur terre
Tu m'appelais ma fleur, aux yeux si doux
Je me souviens, j'étais une âme
Avec toi seulement, je volais dans les cieux
Soudain, je suis tombée seule sur terre
Âme