מזמן

מזמן שהגעתי לכאן
אני מתמלאת ונרגעת
יש דברים שאפשר להבין
מעבר לגבול הדעת
הלילה מתוק ורך
עוטפת אותי שנתך
משא הימים המבורך
קושר את חיי בך
ומה שנשאר מאחור
מה שנשאר לקחת
כשאין לאן לחזור
הדרך סוף סוף נפתחת
ולא אכפת לי כבר מה כבר קודם ומה הלאה
כל הקירות מתפוררים וצוללים
מתוך גביע הבדידות שלנו
ניגר עסיס של ענבים כחולים
ומה שנשאר מאחור
מה שנשאר לקחת
כשאין לאן לחזור
הדרך סוף סוף נפתחת
ערסל אותי כמו רוח מנשבת
לאט לאט בתוך ערסל החשיכה
הלילה בא באצבעות חמות
פורט על נבל השכחה
ומה שנשאר מאחור
מה שנשאר לקחת
כשאין לאן לחזור
הדרך סוף סוף נפתחת