גבעה אחת - אמיר דדון , שלמה ארצי перевод на немецкий

גבעה אחת

היה היתה גבעה אחת שטופת-פרחים, טללים הישקוה
היה היתה ביקתה אחת, צריף עץ יחיד במרחבים
עתה, בנטות צילו הזמן על זיכרונות וגעגוע
הן רועדות בערפל עם רוח זע בעשבים

ברזל ישן, גשמים וטל החלידו להב-מחרשת
כל הכלה והכומש שב להיות פשוט עפר
פתאום תחוש איך יד-הזמן על עפעפיך מגששת
ומניחה שנים כבדות עלי כתפך העייפה

בבות-עיניך עצומות
תקשיב עמוק אל תוך חייך
על גבעתך האפורה רוטט מסך הערפל
יחף תפסע, ומהורהר (יחף תפסע)
על הדשאים ומעליך (ומעליך)
ירחפו בנטות היום עטלפים מעוף יפה

תוסיף לנדוד במשעולים, רחוק מחסד-נעוריך
אבל קרוב מהם לנהות אל השנים הראשונות
אל גבעתך, אל היפה, אשריך, איש, אם אחריך
עוד תישאר גבעה כזאת שטופת פרחים וזיכרונות

בבות-עיניך עצומות
תקשיב עמוק אל תוך חייך
על גבעתך האפורה רוטט מסך הערפל
יחף תפסע, ומהורהר (יחף תפסע)
על הדשאים ומעליך (ומעליך)
ירחפו בנטות היום עטלפים מעוף יפה

בבות-עיניך עצומות
תקשיב עמוק אל תוך חייך
על גבעתך האפורה רוטט מסך הערפל (הערפל)
יחף תפסע, ומהורהר (יחף תפסע)
על הדשאים ומעליך (על הדשאים ומעליך)
ירחפו בנטות היום עטלפים מעוף יפה

היה היתה גבעה אחת שטופת-פרחים, טללים הישקוה
היה היתה ביקתה אחת, צריף עץ יחיד במרחבים

Ein Hügel

Es war einmal ein Hügel, blumenüberströmt, der Tau tränkte ihn
Es war einmal eine Hütte, eine einzelne Holzhütte in der Weite
Nun, da die Zeit ihren Schatten auf Erinnerungen und Sehnsucht wirft
Zittern sie im Nebel mit einem leisen Wind im Gras

Altes Eisen, Regen und Tau haben die Pflugschar rosten lassen
Alles Welke und Verdorrte wird wieder zu einfachem Staub
Plötzlich spürst du, wie die Hand der Zeit nach deinen Lidern tastet
Und schwere Jahre auf deine müde Schulter legt

Mit geschlossenen Augen
Lausche tief in dein Leben hinein
Auf deinem grauen Hügel zittert der Nebelschleier
Barfuß wirst du schreiten, und nachdenklich (Barfuß wirst du schreiten)
Über die Wiesen und über dir (und über dir)
Schweben in der Abenddämmerung Fledermäuse in schönem Flug

Du wirst weiter auf den Pfaden wandern, fern von der Gnade deiner Jugend
Aber näher als sie, um dich nach den ersten Jahren zu sehnen
Zu deinem Hügel, zu dem Schönen, glücklich bist du, Mensch, wenn nach dir
Noch solch ein Hügel bleibt, voller Blumen und Erinnerungen

Mit geschlossenen Augen
Lausche tief in dein Leben hinein
Auf deinem grauen Hügel zittert der Nebelschleier
Barfuß wirst du schreiten, und nachdenklich (Barfuß wirst du schreiten)
Über die Wiesen und über dir (und über dir)
Schweben in der Abenddämmerung Fledermäuse in schönem Flug

Mit geschlossenen Augen
Lausche tief in dein Leben hinein
Auf deinem grauen Hügel zittert der Nebelschleier (der Nebel)
Barfuß wirst du schreiten, und nachdenklich (Barfuß wirst du schreiten)
Über die Wiesen und über dir (über die Wiesen und über dir)
Schweben in der Abenddämmerung Fledermäuse in schönem Flug

Es war einmal ein Hügel, blumenüberströmt, der Tau tränkte ihn
Es war einmal eine Hütte, eine einzelne Holzhütte in der Weite