Lyrics מבול - דוד לביא
אם
נשרוד
את
המבול
הפעם
כל
חיוך
יהיה
שונה,
נגוע
אם
אחזור
על
זה
עוד
ועוד
ועוד
תשארי
עשרים
שנה
או
עד
סוף
היום
למדנו
לחכות
ולוותר
ואיך
להזהר
מכל
מילה
והכל
יקפא
פתאום
אם
יהיה
לנו
רגע
לעצור
בפינת
רחוב
לחבק
ולעזוב
כאילו
שאפשר
בכלל
לדעת
להרפות
לאהוב
פחות
בחיוך
פרוע
עוד
אחזור
לגבות
חובות
לשבור
חומות
ולהעיר
אותך
למרות
שאין
דבר
שלם
יותר
מהכאב
שמתנגן
בשיר
אחר
והכל
יקפא
פתאום
אם
יהיה
לנו
רגע
לעצור
בפינת
רחוב
לחבק
ולעזוב
כאילו
שאפשר
בכלל
לדעת
להרפות
לאהוב
והכל
יקפא
פתאום
אם
יהיה
לנו
רגע
לעצור
בפינת
רחוב
לחבק
ולעזוב
כאילו
שאפשר
בכלל
לדעת
להרפות
לאהוב
פחות
Attention! Feel free to leave feedback.