Текст и перевод песни Arik Einstein - הוא לא ידע את שמה

הוא לא ידע את שמה

הלך הוא יום אחד בדרך לבאר שבע,
הרוח מן הים את השיחים ליטף,
ליד אילן זקן היא את ראשה הסבה,
וצמתה ירדה ירוד מן הכתף.

הגדוד המשיך לצעוד, ועם הגדוד הלך הוא
ואת פניו נשקו גם רוח, גם חמה.
אבל בחניה לילית אחת נוכח הוא -
נוכח הוא כי שכח לשאול אותה לשמה.

הוא לא ידע את שמה,
אבל אותה צמה
הלכה עמו לאורך כל הדרך,
והוא ידע, יש יום
בו יפגשו פתאום,
עם שחר של טללים או שמש ערב.

הקיץ השני החליף גוונים וצבע,
פטרול סיור חזר מלילה של סיון
מיהר האמבולנס בדרך לבאר שבע
והיא חיכתה חיכתה לו בחלוק לבן.

והוא שאל "האם?", והיא ענתה "זוכרת"
וכה דיברו שעות, איש לא ידע על מה
וכשהלך בלי שוב והיא נותרה חיוורת,
זכרה היא כי שכח לשאול אותה לשמה.

הוא לא ידע את שמה...

She Didn't Know His Name

One day, he walked on the road to Be'er Sheva,
The wind from the sea caressed the shrubs,
By an old tree, she bowed her head,
And her braid fell down from her shoulder.

The battalion continued to march, and with the battalion he walked
And his face was kissed by both the wind and the sun.
But at one night's encampment, he realized -
He realized that he had forgotten to ask her her name.

He didn't know her name,
But that braid
Went with him all the way,
And he knew, there is a day
When they will meet suddenly,
With the dawn of dews or the evening sun.

The second summer changed shades and colors,
A patrol returned from a night in Sivan
The ambulance rushed on the road to Be'er Sheva
And she waited for him in a white robe.

And he asked "Is it you?", and she answered "I remember"
And so they talked for hours, no one knew what about
And when he left without returning and she remained pale,
She remembered that he had forgotten to ask her her name.

He didn't know her name...