Lyrics Van Gogh - Gido

קו ראשון על הקאנבס וכבר שברתי את המכחול
משגר לכם אוזן במייל היא תועיל בבוא היום
וינסנט ואן גוך סבא רבא של אבא של אבא שלי
העצבות הנצחית בדם שלי זורם אקריליק
צינור השופכה שלי פולט צבעי מים

סתם יורק על הרצפה זה לגמרי נראה כמו יצירת מופת
מח פילנדרומי בלופ פרדוקסאלי, שובע מינימאלי
לא מגשים הפעם לא אגשים אף פעם
לא יקשיבו לי עד שאמות בצער רב
אבל יש לי אצבעות של פסנתרן
כשארה בי בחזה עם רובה ציד
אשוב לעוד משקה אחד בפאב
דקה לפני הסוף המר

מנווט את האוטו עקום זה עוזר לי להיות בשליטה
מקשט את החדר מוגזם הגישה שלי לא נגישה
המילה שלי לא רגישה

יש לי רק נחיר אחד עומד על הפודיום יש לי בחילה
מדבר לציבור הרחב מרגיש כמו זרטוסטרא
זיגמונד פרויד הוא מודל החיקוי היחיד שלי
איד שלי אגו שלי אוי אני בן אדם מורכב
כל כך מורכב שאני מתפרק
אי אפשר להרכיב אותי זה בלתי הפיך

סתם הגיתי מחשבה זה לגמרי נשמע כמו יצירת מופת
מח פילנדרומי בלופ פרדוקסאלי שובע מינימאלי
לא מגשים הפעם לא אגשים אף פעם
לא יקשיבו לי עד שאמות בצער רב
אבל יש לי אצבעות של פסנתרן
כשיעקרו לי את הלסת לא אפחד
ואשוב לעוד סיגר אחד בפאב דקה לפני הסוף המר