Eifo At

אז אני סוגר שבוע בלעדייך את חושבת לוותר
אני לא מאמין שאת צריכה להסתתר
כי כל הבעיות נערמות
ולבסוף זה רק יכאב יותר
זה לעבור את המדרגה
להתבגר להיפגע
זה לשים את האדיוט והשטויות בצד
רק לשבת ולהירגע
אז אני דורך אקדח ומכוון רחוק
אני מטפטף זיעה ואז נושם עמוק
אני מנגב דמעה ואז מתחיל לצחוק
כאילו כלום לא קרה
ואני שיכור ממך אז אני הולך לאט
וגם חשוך אצלך אז תעזרי לי קצת
בדיוק שניה לפני שהכדור נפלט
אתה לא רואה מטרה
אז איפה את כשהמציאות חוזרת
אז איפה את כשהדמיון נגמר
אז איפה את
אז אני מוכן, אולי נתחיל לשים את הקלפים על השולחן
שברת את הקירות שעליהם אני נשען
אז אם אפול, הכאב יהיה הרבה יותר גדול
אז אני קובר את כל הכאבים את הדמעות על הפסנתר
את כל המכתבים, אני לא רוצה את זה יותר
אז אני עייף מדי בשביל לחשוב עמוק
ואני כבד מדי בשביל לעוף רחוק
ואני רוצה כל כך אבל לא יכול לצעוק
כי שקט פה מדי
ואני הולך יחף ברחובות ריקים
ואני נזכר פתאום בזכרונות מתים
וכשעולה האור מעל לילות קשים
הוא עובר מעלי
אז איפה את כשהמציאות חוזרת
אז איפה את כשהדמיון נגמר
אז איפה את
על הכבישים הגשם מטפטף אני על 140
חושב מה להגיד לך ותופס את הפנים
זה אמיתי, כמעט בכל דקה חשבתי איפה את תהיי
כשהמציאות חוזרת
כשהמציאות חוזרת