Shira Veyoni

ילדים משחקים
הם נולדו כשכנים ומאז הם רצים
לגלות ביחד עולם וחיים
שש שנים מריחים
את אותם הריחות את אותן המראות
ואת כל אותן מילים נצחקות

בידיים תמימות עם אותן מחשבות
יוני, שירה קוראת, נכון שלא ניפרד
ובייחד גילו את האמת בפרחים
ובגן התמלאו ילדים מקנאים

כשהקיץ הלך
והגשם את שירה הוציא לרחוב
לחפש את השמש ביקשה היא עכשיו
מכונית לא נזהרת
צעקה חנוקה ושירה מוטלת
ומה זה קרה, היכן הדמעות

בידיים תמימות עם אותן מחשבות
יוני, שירה קוראת, נכון שלא ניפרד
ובייחד גילו את האמת בפרחים
ובגן התמלאו ילדים מקנאים

יוני בכה איפה שירה, לאן היא הלכה
היא בעולם של פרחים, היא שמחה היא לא בוכה
וטוב לה עכשיו
אם כל כך טוב לשירה חשב, אז אלך בדרכה
הוא לא סיפר לאף אחד, הוא עלה אל הגג
ורץ אל ענן